שלומי
נולד ב 18.10.1976 להוריו מירי ואסא במושב רם-און. בבית גם חיכו לו האחות ענבל והאח דני .
שלומי
התינוק, ילד מתוק, יפה, עליז ושמח התקבל באהבה ובשמחה רבה על-ידי אחיו הגדולים שאהבו
לדאוג לאח הקטן, לשחק איתו ולהנות מצחוקו וגרגוריו הילדותיים.
שלומי
גדל, וכשהיה כבן חמש נולד תינוק נוסף במשפחה, האח הצעיר רם, והשמחה רבתה כפליים,
האחים זוכרים משחקים ותעלולים שהעצימו את ההנאה והאהבה במשפחה. היחסים הטובים בין
האחים עזרו להם לעבור את גירושי ההורים כשכל אחד שומר ומחזק את האחים האחרים, כששמו
לב שקשה למי מהם להתגבר על עצב, או געגועים.
כדרך
כל ילד עבר גן, בית ספר יסודי ובית-ספר תיכון בעמק. בגיל התיכון החלו להתבלט בו
תכונות מיוחדות – ציור, בישול ואהבה לכל דבר יפה באשר הוא. הוא נמשך גם לגידול
חיות שונות והחצר של בית ההורים הייתה כר נרחב לכשרונותיו.
הגיע
זמן הגיוס לצה"ל, שלומי התגייס לשריון, וגם כאן השקיע את כל-כולו והיה אהוב
ומקובל על חייליו ומפקדיו בצבא. לקראת סוף השירות זכה באפשרות לצאת להמשך לימודים
ולהשלים מה שלא הספיק כנער. והדבר גרם לו אושר רב.
לאחר
השחרור מצה"ל ניסה וחיפש את דרכו בשטחים שונים – פחחות רכב, מסעדנות – כאן באו כשרונותיו מימי הנעורים לידי
מיצוי. הפרויקט האחרון שלו היה הכנת הקייטרינג במסיבת בת-המצווה לתאומות של אחיו
דני, השבחים שזכה להם בעקבות הארוע היו מחממי-לב. שלומי גם נרתם לעזור לאסא במשק
וטיפח את הבית והחצר בצורה מדהימה - הוא בנה בחצר דק, פרגולה, בריכת דגים שהפליאו כל רואיהם והכל במו ידיו, "ידי האמן שלו" כפי שאמרו עליו חבריו ובני המשפחה.
בשנת
2012 נישא שלומי לדבורה, הם גרו ברם-און ליד אסא וכאן נולדו שני ילדיהם – ליאור (כבת
10 היום) ועשהאל (כבן 9), אך הנישואין לא צלחו ולאחר כארבע שנים נסתיימו בגירושין. הקשר
של שלומי עם ילדיו לא נפגם – הוא השקיע בחינוכם, במשחקים איתם, בטיפול משותף בחיות שהיו בחצר של אסא, והילדים גדלו
באושר למרות הבקיעים המשפחתיים.
נראה
היה שהעתיד צופן לשלומי ולילדיו ולהוריו אך טוב, אבל ביום שישי 1.7.2022 – ב' בתמוז
תשפ"ב נפטר שלומי לפתע והוא בן 46 שנים בלבד. טרם זמנו הלך והשאיר את
קהילתנו המומה וכואבת.
נוח
בשלום שלומי באדמת רם-און שאהבת ונישא תפילה שילדיך וכל משפחתך לא ידעו עוד כאב
וצער.
