נולד ב 24.5.1934 , י' בסיון תרצ"ד במרוקו הספרדית. בן 20 עלה ארצה ובשנת 1967 הגיע לרם און עם משפחתו: אישה ושלושה בנים. ברם און נולדה הבת. שימש כגזבר ואף הקים משק חקלאי, נפטר ממחלה ממושכת ב-4.10.2010 בב' בחשון תשע"א. הותיר את אישתו אילנה, ילדיו יואל, עמיר, רונן ולירון, נכדים ונכדות.
יוסי נולד בעיר אל- קסר -כביר שבצפון מערב מרוקו הספרדית. אביו היה מוהל ועבד גם בחברה קדישא. בהיותו בן ארבעים וחמש שנים בלבד לקה האב בשבץ מוחי, ובמשך חמש שנים שכב בבית במצב כזה, עד שנפטר בזמן ה"שבעה" על גיסתו. יוסי היה אז בן 9 שנים בלבד. קל להבין עד כמה היו החיים קשים בבית בחמש שנות מחלת האב, וגם לאחר מותו.
כשנה לאחר מות האב עברה משפחתו לקזבלנקה לחיפוש אחר פרנסה. רוב האחים נשלחו ללמוד מקצועות שונים כדי לצאת לעבודה ולהביא הביתה פרנסה אבל יוסי, בגלל היותו גאון במתמטיקה ובמקצועות הריאליים נשאר ללמוד בבית הספר וסיים גם את בית הספר התיכון בהצלחה.
יוסי היה חבר בתנועת הצופים. בצרפתית הם נקראו ECLAIREURS DE FRANCE , איתם טייל והכיר את מרוקו על בוריה. הוא היה אתלט ואהב ספורט והכינוי שלו היה marsouinn שזה שם של דג, בגלל היותו שחיין מצטיין. יוסי היה גם מדריך במועדון הנוער הציוני. הוא היה ציוני גדול מאד. הוא האמין בכל ליבו כי עליו לעלות לארץ מהר ככול האפשר.
במסגרת הנוער הציוני היה יוסי מרצה בסדרות שונות ומשכנע את היהודים לעלות לארץ ישראל. כך גם פגש את אילנה.
שלושה חודשים לאחר שנפגשו, נפלה ההחלטה לעלות לארץ ישראל ולהקים קיבוץ של מרוקאים צעירים שיקרא "יד במדבר". התוכנית הייתה להתחיל את הדרך בקיבוץ עין- השלושה שבנגב, לקבל הכשרה ואח"כ להקים את הקיבוץ החדש.
בן 20 היה יוסי כשהגיע עם חבריו הצעירים למרסי ולמחרת עלו על האוניה לחיפה. באוניה, בעזרת חברים, הכין יוסי שולחן ערוך בכל ה"דברים הטובים" שהביאו הוא וחבריו מן הבית, והפתיע את אילנה במסיבת אירוסין מאולתרת. לכבוד האירוסין קיבלה אילנה מיוסי את השרשרת שנתנה לו אחותו לפני עלייתו לאוניה. לאחר שלושה חודשים בקיבוץ עין השלושה נישאו יוסי ואילנה בחתונה גדולה ויפה עם עוד זוג מבלגיה.
התוכנית להקמת הקיבוץ החדש "יד למדבר" ירדה מן הפרק ככל הנראה בגלל שרוב הצעירים נשלחו לצבא, ויוסי ביסס את מקומו בקיבוץ בתפקידים מרכזיים, כמרכז הפלחה ולאחר מכן מרכז הקניות וגזבר הקיבוץ. בינתיים נולדו הבנים יואל, עמיר, ורונן, והחיים זרמו להם בנחת.
מטעם הסוכנות היהודית המשיך יוסי בעבודתו הציונית, ונסע לשליחויות בבלגיה להבאת ולהעלאת יהודים לארץ.
שתים עשרה שנים חיו יוסי ואילנה בקיבוץ עין- השלושה, ואילנה התגעגעה לחיים פרטיים ולבית משלה – ובשנת 1967 הם עזבו את הקיבוץ, ובאו למושב רם- און שבעמק יזרעאל, אשר חיפש באותה עת גיזבר.
שנים אחדות כיהן יוסי בתפקיד זה במושב, עד שהחליט להקים משק חקלאי, וגידל הודים, פרחים, ארטישוק, זיתים. בינתיים נולדה לירון, בת הזקונים. יוסי חזר לעבודה ציבורית כמנכל מפעל זיתי- הגליל, ועשה זאת בהצלחה רבה. לימים הפך לסחור בירקות ופירות ולייבא מכונות שונות שקשורות בזיתים.
בעשרת השנים האחרונות שלו הוא היה חולה אך תפקד באופן מלא ותמיד היה עצמאי. הוא לא גרם למשפחתו לסבול בבתי חולים לזמן ממושך. יוסי עזב אותנו בצורה מהירה וסבל רק בשעותיו האחרונות.
יוסי הלך מאתנו בתאריך 4.10.2010 , בב' בחשון תשע"א.
