דפי הנצחה

משה נולד בחיפה ב19.2.44. בגיל 5 עבר עם משפחתו למושבה הגרמנית בשדרות בן גוריון. בתור ילד משה אהב לקרוא, לטייל ברגל בחיפה ולהתיידד עם אנשים. בבית הספר הוא אהב חשבון. אביו היה נהג משאית, והוא הרבה לקחת אותו לנסיעות במשאית שלו, כך שכבר בתור ילד הוא הכיר את רוב הכבישים בארץ. הנסיעות האלה השפיעו עליו מאוד, והביאו אותו בהמשך חייו להשתתף בקורס למוריי דרך וגם לעסוק בזה, ולשרת במילואים כמדריך ידיעת הארץ.

ב1962 התגייס משה לצה"ל ושרת על ספינת טורפדו בחיל הים, קודם באילת ואחר כך בחיפה. מספר חודשים לאחר השחרור, משה ביקר את השכנה שלו, בכדי לשמוע יחד תקליטים שהוא קנה באותו היום. כשהיא יצאה מהחדר הוא הרים רימון יד שהיה מונח אצלה על המדף כמזכרת מימי המלחמה, ושיחק בו. הסקרנות הזו הביאה איתה אשפוז של שבעה שבועות בבית החולים ואבדן של כף היד הימנית.

במלחמת ששת הימים, משה מצא את עצמו בין הגברים הבודדים ברחובות חיפה, והוא התנדב לעבוד בדילול תפוחים בקיבוץ דן. בקיבוץ פגש משה בחורה צעירה עם צמות שנראתה לו אינדיאנית. זו היתה קלי שהיתה חלק מגרעין נחל שעבר הכשרה בקיבוץ דן. קלי מאוד מצאה חן בעיניו והקשר ביניהם התהדק. אחרי 6 פגישות הם קבעו מועד לחתונה.

ב1968 משה וקלי התחתנו. בהתחלה משה עבד כמדריך טיולים, ולאחר מכן כפקיד קבלה במרכז קליטה בחיפה, שם הוא למד לפטפט כמעט בכל שפה אפשרית. כשנה לאחר החתונה, משה וקלי עברו לדירה משלהם ברחוב דרייפוס 16 בחיפה. ברחוב גרו המון זוגות צעירים והחיים שם היו חגיגה גדולה. כשנתיים לאחר החתונה נולדה הבת הבכורה טליה. וכשלוש שנים אחר כך נולדה הבת האמצעית נגה.

בשנת 1977 התחיל משה לעבוד במחלקה הסוציאלית במגדל העמק בהתחלה כפקיד, ואחר כך יצא ללימודי עבודה סוציאלית ועבד שם כעובד סוציאלי. ב1980 משה וקלי עברו לגור ברמת ישי, ואז נולדה בת הזקונים אורית.

מגיל 32 ועד גיל 50 שרת משה במילואים כמדריך ידיעת הארץ בפיקוד הגדנ"ע. הוא הדריך חיילים ובעיקר נוער, והוא אהב את זה מאוד.

ב1986 לאחר שחברתו לעבודה נרצחה במהלך יום עבודה במחלקה, הוא התפטר מתפקידו. במסגרת החיפושים אחר תעסוקה חדשה, משה חזר לעבודתו כמדריך טיולים, הפעם עם תיירים אמריקאים. ובמשך שנה אחת גם עבד כעובד סוציאלי בפנימיית כדורי.

בשנת 1989 החל משה לעבוד במחלקה לשירותים חברתיים בעיריית עפולה, שם עבד עם קשישים, עד ליציאתו לגמלאות בשנת 2011. בעבודתו בעיריית עפולה קיבל את אות העובד המצטיין! כפנסיונר משה אהב לבנות בעץ, לתקן דברים בבית, לשמוע הרצאות בדורות בגלבוע, ולהסיע את בני המשפחה לאן שרק יירצו.

משה אמר פעם על עצמו: "אני חושב שמאוד קשה לחיות איתי וליידי כי אין לי חסרונות. יש לי אולי רק חסרון אחד והוא שאני לא יודע להגיד דברים טובים על עצמי."

משה היה אדם בעל חשיבה מתוחכמת, זיכרון פנומנלי, חוש הומור ייחודי ורגישות גבוהה לחלשים בחברה. הוא התגבר על הקשיים בחייו, בנה משפחה לתפארת והצליח מאוד בעבודתו.

תודה שאפשרת לנו להיות חלק מחייך.