דפי הנצחה

נירה נולדה בתל-אביב ב 9.10.1940 . בת בכורה להוריה ואחות גדולה לנוחי.

גדלה ולמדה בתל-אביב עד שהגיע זמן גיוסה לצבא. התגיסה לנח"ל והצטרפה לגרעין "פורת", בעקבות בת דודתה נוגה ויחד הגיעו להיאחזות בארותיים, שם התחברה עם גילה (זהרוני) והחברות הטובה נשמרה לאורך השנים עד הזמן הזה, גילה מספרת שהן אהבו מאד לצחוק ביחד, שהיה לנירה חוש הומור טוב וזכרון נהדר.

בתקופת הישיבה ב"נורית"תרמה נירה רבות לחיי התרבות – השתתפה בהופעות בחגים, הובילה את השירה במסיבות, וגם אחרי שעזבה את נורית, הייתה מגיעה לאירועים שונים לחגוג עם חברי הגרעינים שישבו בנורית.

לאחר כשנה בנורית עזבה נירה וחזרה לתל-אביב. היא למדה בסמינר הקיבוצים ועבדה כגננת.

בתל-אביב התחתנה נירה ונולדה ענבל.. המשפחה הצעירה גרה בבת-ים. נירה עסקה, מלבד עבודתה כגננת, באמנות – רקמה, סרגה, עשתה תכשיטים. אף כתבה והייתה מאד יצירתית ומאד חברותית. נירה הייתה גם מאד מוסיקלית, בעלת שמיעה אבסולוטית, אהבה לשיר ושרה במקהלה הפילהרמונית של תל-אביב.

לפני כ 14 שנים חזרה לגור ברם-און, יחד עם הבת ענבל והנכד עמית. אחרי תקופה קצרה חלתה ומאז לא חזרה יותר לחיים החברתיים במושב. בשנים האחרונות סבלה מאד והייתה מרותקת למיטתה. ביום כ"ב בכסלו תשפ"א, 8.12.2020 ,נפטרה לאחר סבל ממושך, והובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין של רם-און.



אלי בוים, חבר של נירה ז"ל מתל-אביב, סופד לה.

אתמול הסתימו ארבעים ושש שנים של תקופה מיוחדת בחיי. פגשתי את נירה באביב של שנת 1974 ובמשך כל השנים הארוכות האלו, נשארנו בקשר חזק והדוק,

אפילו אם הקשרים התרופפו מעט בשנים האחרונות, בגלל הנסיבות, בגלל המרחק, ואולי גם בגלל הגיל. חולשת הקשרים היתה טכנית בלבד. בלב, בראש , נירה נוכחה כל הזמן.

לפני למעלה משמונה-עשרה שנים, בעת שנתגלתה אצלה מחלת הסרטן, כתבתי לה דברים. קראתי דברים אלו היום ואני מוצאם ראויים ביותר להישמע , להיות פרידתי ממנה.

ליבי עם ענבל, עמית, נוחי ולאה, בני ובנות הדודים המסורים וחבריה הנאמנים במושב ובעיר, חיבוק חזק לנוגה, לרותי, לרמי, לניר ולמיכל.

נירה אהובת נפש שלי,

הרי הכל אצלך הולך ובא בגדול,

ובגלל שהוא גדול, הוא תמיד קשה,

תמיד נאבק,

תמיד נחשק בשיניים,

תמיד נאחז בציפורניים.

כי הוא הלב הגדול הזה,

תמיד נאבק ותמיד מנצח

עם כל-כך המון אהבה,

כי את אשה גדולה עם לב ענק.