דפי הנצחה

יאיר נולד בכפר-חיטים, ב-14.11.1940. להוריו שעלו לארץ מפולין ומבולגריה, נפגשו בכפר- החורש, נישאו והחליטו לעזוב לכפר חיטים. שם נולד יאיר. בנם-יחידם. כשהיה כבן 11 עבר עם משפחתו לכפר יהושע,

בכפר-יהושע למד שלוש שנים בבית-ספר יסודי ושוב עברה המשפחה, והפעם לטבעון, לבית שקנו הוריו, ויאיר עבר ללמוד בכפר-גלים (בי"ס תיכון -חקלאי) במחזור הראשון.

בשנה הרביעית ללימודים התארגן בכפר גרעין התיישבות בשם גרעין "פורת" ע"ש המדריך בכפר שנהרג במבצע "קדש". לאחר גמר הלימודים – הגיע הגיוס לצבא, הטירונות ויאיר עבר גם קורס חבלה. עם הגרעין הגיע לבארותיים ואז הוחלט שהגרעין מיועד להיות גרעין מושבי שיצטרף לנורית, שם ישבו כבר שני הגרעינים הראשונים – שלח וחרמש.

וכאן קוריוז – יאיר התעכב והגיע חודש אחרי כולם כי בארץ חיפשו חיילים גבוהים מעל 180 ס"מ כדי להשתתף בסרט "אקסודוס" שצולם אז בארץ, יאיר היה מתאים בגובהו וביופיו והשתתף בסרט,

יום לאחר בואו לנורית התחיל לעבוד בבקר. העבודה בהתחלה הייתה רעייה בגלבוע ללא גדרות, ומשהותקנו הגדרות התברר שרעיית הפרות בגלבוע גם שומרת עליו מפני שריפות.

את יעל רעייתו ואם ילדיו הכיר ברם-און . לכאן באה לעבוד כמורה.

בזמנו עשה הפסקה בעבודת הבקר לטובת גידול ירקות עם אמציה ארזי.

אך חזר לעבוד בבקר ועבד שם כעשרים שנה, עד שהוקם מפעל "פולירם" ולצורך קנית המכונות למפעל נמכר עדר הבקר לבית-השיטה. במשך כשנה וחצי יאיר עזר לאנשי ב ית-השיטה והדריך אותם בגידול הבקר וחזר לעבודה במשקו ברם-און.

יאיר עבר לגידול חרציות עם אמציה רגב בחממות. כך זה נמשך עד שהגיע לגיל 72 (בשנת 2012), .החליט לצאת לפנסיה בעקבות בעיAות של ריווחיות וידיים עובדות וסגר את החממה,

יעל ויאיר החלו ללכת הרבה ל'דורות בגלבוע', לחדר -הכושר ולהרצאות מעניינות בעיקר – הסטוריה ומלחמות. הם טיילו הרבה בארץ עם שוקה וקוקלה ונסעו גם הרבה לחו"ל , עד שהחלו בעיות בריאות שונות שמנעו מיעל ומיאיר את הניידות.

במשך השנים גדלה המשפחה, ליאיר וליעל נולד בן ונולדו גם שלוש בנות. בצעירותם היו הילדים עוזרים הרבה במשק. בעיקר בעבודה בחממה. נטע היתה מדללת ראשים, הדס הייתה מנקה ערוגות מיכל – דיללה וקטפה וערן עזר בהובלות.

היום הבן עם משפחתו גרים ברם-און וכן שתי בנות ומשפחותיהן שעובדות במפעל. וכן נולדו תשעה נכדים שבאים לבקר את הסבתא והסבא ולהעלות להם את המורל. הנכדים שומעים באהבה ובעניין את סיפוריו של סבא על השתתפותו במלחמות ישראל. במלחמת שלום הגליל הראשונה לחם גם הבן ערן בלי שיאיר ידע על כך.

בשנים האחרונות סיפר יאיר שהוא רואה הרבה טלוויזיה, הייתה תקופה שקרא ספרים ,חברים באים לבקר, הנכדים והילדים באים גם כן וזה לא נורא להזדקן, זה אפילו נחמד. אני ממש נהנה מחיי היום יום - סיכם יאיר.

לאחרונה נפגעה בריאותו ויאיר נפטר ביום ב'. 3.2.2025 .ה' בשבט תשפ"ה.

יהי זכרו צרור בחיי קהילתנו.