דפי הנצחה

נולד ב - 18.4.1941 בפולין. עלה לארץ בשנת 1957 עם משפחתו. נפצע בעת שירותו הצבאי בשנת 1961 ונותר נכה. בשנת 1998 הגיע לרם און עם משפחתו. נפטר בתאריך י"ח בתשרי תשס"ב 5.10.2001, בעקבות נכותו. השאיר את לילי אשתו והבנות מיטל ואסתי.

יוסי נולד ב 1941 בפולניה, עם פרוץ מלחמת העולם ה- 2 . הוריו ברחו לרוסיה עם ילדיהם מאימת הנאצים, בשנת 1945 לקראת סוף המלחמה חזרו לפולין.
בשנת 1957 עלה יוסי לארץ והוא בן 16, נער פעלתני ושובב, חובב טיולים וחיי חברה.
במאי 1959 התגייס לצבא, לגולני ובינואר 1961 השתתף בפעולת תגמול נגד סוריה, במוצב תאופיק שעל-יד תל-קציר. בדרך חזרה מהפעולה עלה הקומנדקר הצבאי על מוקש, יוסי נפלט מן הרכב והקומנדקר התהפך על גבו ושבר לו את עמוד השדרה.
הפגיעה הייתה קשה, יוסי הועבר במצב טראומטי, כשהוא בסכנת חיים לביה"ח פוריה, למחרת עבר ניתוח כדי להחזיר את עמוד השדרה למקומו.
תזוזות עמוד השדרה גרמה לניתוק חוט השדרה ובעקבותיו – שיתוק בפלג גופו התחתון של יוסי.
הוריו של יוסי הובאו ע"י הצבא לביה"ח. הרופאים הסבירו להם שמצבו קשה ואין הם יודעים מה יקרה בעתיד. הרופאים אמרו שאם יוסי יעבור את השבועיים הקרובים בשלום – יש סיכוי שיחיה.
באותה תקופה היה חוסר וודאות וחוסר ניסיון רפואי לגבי פציעה מעין זו של יוסי. והוריו בכלל קיבלו את המצב בהלם, כאילו שמישהו נפטר.
לאחר זמן הועבר יוסי במסוק לתל- השומר, שם קיבל טיפולים שלא יכול היה לקבל בפוריה. במהלך הטיפולים, במשך כשנה קיווה יוסי שיוכל לחזור וללכת. הוא לא היה מודע לחומרת מצבו. למשפחתו סיפר שלא נכנס למשבר נפשי וליאוש והמשיך את ההתמודדות היומיומית.

אחרי חודשים מספר יוסי הועבר לשיקום, שם התחזק מבחינה גופנית, עסק בפעילות חברתית וקיבל הרבה תמיכה ועידוד נפשי ממשפחתו ומחברים שהכיר בשיקום.
בשיקום היו עוד נכי צה"ל, בחורים צעירים שהחלו להסתגל למצב החדש. השהייה בחברת עוד נכי צה"ל יצרה עידוד בין כולם, כולם הפכו לחברי נפש והיו באים לבקר לעתים תכופות.

לאחר שנה בביה"ח הצטרף יוסי למעון לנכי צה"ל, מעין בית פתוח לנכים. באותה תקופה המגמה הייתה לשקם את הנכה במסגרת ביה"ח, בניגוד למגמה היום – להחזיר את הנכה כמה שיותר מהר הביתה לחיק משפחתו. במעון היו כעשרה נכים שחיו יחד ולמדו להסתגל למציאות האמיתית,
להתלבש, להתרחץ, לעבור מכסא הגלגלים למיטה ולהיפך, לעבור למכונית, צרכים וכו. יוסי הוציא במסגרת המעון רשיון נהיגה והשלים בגרויות.
המעון היה ממוקם בשכונה שבה חיו בחורים צעירים בני גילו והם נהגו לבקר את החברה הנכים. עם הזמן נרקמו יחסי חברות נפלאים בין החברה הנכים ונערי השכונה. יוסי הרגיש כי יצא לחיים האמיתיים, הוא גיבש סביבו חברה ויצא עם בנות.
יוסי שהה במעון עד שנת 1969 , אז הכיר בחורה ועבר לגור עמה בדירה, ומשנפרדו – המשיך לחיות בביתו בכוחות עצמו, כשהוא עצמאי לחלוטין.
בשנת 1971 הכיר יוסי את לילי ולאחר חודשים מספר נישאו ואט אט הקימו משפחה. יוסי עבד בתעשיה האווירית והמשפחה גרה ברמת –חן. ב 1975 נולדה הבת הבכורה מיטל, וב 1985 – נולדה אסתי הצעירה.
ב 1998 הגיעה המשפחה לרם-און בחיפושיה אחר מקום כפרי, שקט ובעל אוויר נקי. יוסי כבר היה חולה, כתוצאה מנכותו, וגם אצל לילי אשתו התגלו בעיות בריאות קשות. יוסי נפטר מספר שנים לאחר המעבר לרם-און. הוא זכה לראות את בתו הבכירה נישאת, אך לא זכה לראות את בנותיה - נכדותיו.

יוסי נפטר ב 5.10.2001 ונקבר בבית-העלמין ירקון

בתאריך 14.10.2012 העלנו כקובץ מצורף העתק של חוברת שהוצאה בגולני לזכר יוסי ז"ל